חזל"ש!!!
תודו בזה...
גם לכם היה קשה לחזור לשגרה אחרי הפסח?!
רובכם מהנהנים עכשיו, אני יודעת.
אז אני איתכם,
ולמען הגילוי הנאות, הבלוג הזה היה אמור לעלות ביום ראשון והוא עולה רק כעת בדיוק בגלל זה. החזרה לשגרה אחרי החג היא קשה,
זה אומר להתחיל ולהניע את עצמנו מחדש,
ליזום, לפעול ולתפקד.
לא יודעת אם עצרתם לחשוב על זה פעם - אבל זו מודעות הורית מאוד חשובה,
כי אם לנו כהורים החזרה לשגרה קשה -
אז שווה לעצור ולחשוב - כמה היא יכולה להיות קשה בשביל הילדים שלנו.
מעברים ושינויים הם לא דבר קל בחיים.
נכון, יש כאלה שזה קל להם יותר אבל בגדול,
אנחנו יצורים שאוהבים שגרה, וודאות וסדר.
כישראלים, בימים הקרובים, נרגיש עוד יותר איך המעברים הופכים להיות מאתגרים וקיצוניים
(יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות),
אבל זה יחכה לבלוג הבא שיעלה בימים הקרובים.
היום אני רוצה למקד אתכם ביכולת שלכם להיות דווקא בימים האלה באמפתיה,
וזו הולכת להיות הליכה בקווים מקבילים:
- אמפתיה לעצמכם
- ואמפתיה לילדים שלכם אם אנחנו כהורים נדע לנהוג כלפי עצמנו באמפתיה יהיה לנו גם יותר קל לעשות את זה עם הילדים שלנו.
בסוף אמפתיה זה כלי,
זו הרחבת מודעות
ושווה לעשות באמפתיה שימוש יום יומי בהורות ובחיים בכלל.
ואיך?!
תאפשרו לעצמכם רגע אחד פשוט להיות. האם זה "פשוט"? לא בטוחה.
אנחנו חיים בעידן שאנחנו כל הזמן רצים הלאה ולא עוצרים להתעכב על "מה אני מרגיש עכשיו".
לכן, תנסו כן לעצור ולהשתהות,
להיות לרגע במקום הזה שאומר –
"נכון, עכשיו לא פשוט לי, היה כיף להיות בחופש/ קשה לי לחזור לשגרה, וזה ממש בסדר שאני מרגיש/ה ככה".
המחשבה שעולה לכם ("זה לא פשוט להתחיל ולהניע הכל מחדש")
היא זו שהולידה את הרגש (באסה, עצב וכו').
אז תכירו לרגע ברגש הזה ותיתנו לו מקום.
ואיך זה קשור להורות?
בקו מקביל עשו זאת גם עם הילדים שלכם היום ובימים הקרובים של החזרה לשגרה:
כלי האמפתיה - לתת מקום לרגש - אפשר ורצוי לעצור ולהתעכב על הרגש. לכן, תיתנו מקום לרגש: "נכון קשה לחזור לגן?/ נכון זה מבאס קצת שהחופש שלנו כבר נגמר?/ גם אתה מרגיש ככה? גם אני".
תיתנו להם להביע את עצמם - תאפשרו לשפת הרגש להיות מדוברת בבית שלכם.
זה גם בדיוק מה שאפשר להגיד לילדים שלנו שמתקשים לקום בבוקר/ מאתגר אותם להיכנס בבוקר לגן/ בית הספר.
כלי השיתוף ההורי - נשתף אותם גם שלנו כהורים קשה לחזור לשגרה. יש בזה מסר מאוד מנרמל, הם לא לבד בתחושה הזו. יש פה הורה שיודע בדיוק מה הם מרגישים, מה עובר עליהם - הורה שמבין ושמרגיש. וככה יותר קל במעברים, אנחנו ביחד בחוויה הזו של חזרה לשגרה.
כלי המודלינג ההורי - זו הזדמנות נהדרת למודלינג /לשמש להם דוגמא שגם אנחנו ההורים חווים קושי. לא הכל קל לנו והולך לנו בכיף ובקלות. "אמא הגדולה/ היכולה או אבא הגדול/ היכול, גם לה/לו קשה עכשיו.
אז רק היום,
קצת עכשיו,
שכתבתי לכם,
אני מתחילה להרגיש שהצלחתי לחזור לשגרה,
ולכן, רק היום הבלוג הזה מגיע אליכם.
אם אתם כבר עמוק בתוך השגרה שלכם -
עדיין אפשר לדבר על המעברים והשינויים כי זה מאוד משתנה מאדם לאדם ובטח שמדובר בילדים.
אז נכון, עברו 3 ימים מאז שחזרנו לשגרה אבל עדיין אפשר לדבר על חווית החופש,
כמה מהר הוא עבר ונגמר,
מה אנחנו הכי זוכרים ממנו
ולעשות איזשהו תהליך של עיבוד וסגירה לחוויה. אז הורים יקרים, חזרה נעימה לשגרה!
שלכם,
דפנה יודפת,
מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים,
מוסמכת מכון אדלר.
