ואז מגיעים להדרכת הורים פרטנית, לקבוצת הורים או לקבוצת אימהות. מקום שמאפשר תהליך ועצירה, ביחד. עצירה להתבוננות ולהרחבת המודעות האישית וההורים, ותהליך לרכישת כלים אפקטיביים להורות המיטבית והייחודית שלכם. זה מה שמביא אותי לפגוש כל פעם מחדש את המשפחה הבאה. ההבנה שזה לא חייב להיות כך, אפשר גם אחרת. אני מאמינה גדולה ביחסים. היחסים עם הילדים שלנו - הם מטרת העל. ברגע שהיחסים בבית יהיו טובים, כאלה המבוססים על דרכי חינוך שמעודדות שיתוף פעולה, העצמה, פיתוח עצמאות, הבנת התנהגות הילד, תקשורת מקרבת ועוד, נוכל לחיות את חיי המשפחה המיטביים שלנו.
מזמינה אתכם להתקשר, להכיר, ולצאת לדרך משמעותית יחד.
שלכם, דפנה יודפת
קצת עלי
היי הורים יקרים, כיף להכיר. אני דפנה יודפת, בת 35, נשואה לגל ואמא לאיתי, לנועה ולנדב. אני מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים, מתמחה בגילאי לידה עד גיל ההתבגרות. מנחת קבוצות MOM.IS - אימהות בחופשת לידה ומלווה הורים בהורות ובמעבר להורות. מרצה לחברות וארגונים, מעבירה סדנאות והרצאות פרטיות, מתנדבת בעמותת "אם לאם", פעילה חברתית בנושאי הורות ומשפחה, ומובילת המאבק ההורי בתל אביב להוצאת החד פעמי ממסגרות החינוך. אני מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להדרכת הורים והנחיית קבוצות הורים. מאמנת אימון אישי, אימון הורים ואימון יחסים, בהתמחות מטעם מכון אדלר. בעלת תואר ראשון B.A במדעי ההתנהגות ותואר שני M.A במשפטים.
כאמא צעירה, אחרי לידת בני הבכור, התחושה העיקרית שליוותה אותי הייתה – הפתעה. אז רגע, כן? ככה זה הולך להיות מעכשיו? ואיפה כל הפרפרים והרומנטיקה שהבטיחו לי? אז נכון, הם הגיעו, אבל עד שזה קרה זו הייתה תקופה מאוד לא פשוטה. הרגשתי ששום דבר לא הכין אותי במעבר לאימהות ולהורות, לא משנה כמה רציתי בהם והרגשתי בשלה. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות אמא צעירה אבל עם כל ההכנה משהו תפס אותי לא מוכנה. ואיך?, שאלתי את עצמי.
לאורך השנים הלכה איתי המחשבה וההבנה, עלינו, כחברה. כשנולד תינוק - מאוד ברור לנו מי נולד. נולד תינוק. אבל רגע, עצרתם פעם לחשוב שגם הרגע, ממש עכשיו, נולדה אמא ונולד גם אבא? ולזה אנחנו פחות רגילים לתת מקום. לתינוק המתוק שלנו יש מהיום ראשון ליווי התפתחותי, אבל אני שאלתי את עצמי – ומה איתי?! מי מלווה אותי בהתפתחות שלי?. לתינוק יש מעקב גדילה, אבל אני חשבתי - מי בעצם עוקב אחרי הגדילה, הצמיחה וההתפתחות שלי?! כאמא, כאבא, כהורים וכמשפחה בבניה.
בנוסף להכל, מצטרפת לה ההבנה שהרבה דברים משתנים במעבר להורות ובהורות עצמה, כמובן ככל שמצטרף עוד ילד ועוד ילדה. מזוג אנחנו הופכים למשפחה, וכל ילד נוסף משנה את ההרכב המשפחתי ואת התפקיד ההורי, וזה כבר ממש לא אותו הדבר. זה שינוי וזה מעבר. מצטרפים שחקנים נוספים לתמונה שמשנים את כל כללי המשחק שהיו ידועים עד היום בבית. והופ, ביום אחד החוזה הזוגי וההורי נפתח, והכל נטרף. ואתם חושבים שיש מי שמדבר על זה זה בין שלל ההחתלות, ההרדמות, המקלחות, הלילות, החוגים, העבודה...? כולנו באותה הסירה. לרוב, הטייס האוטומטי שלנו נכנס למגמת שיוט. עד ש...הכל צף ועולה.