הורים בפורים?! - IT'S NOT ABOUT YOU!

הורים בפורים?

IT'S NOT ABOUT YOU!

השבוע הילדים החמודים שלכם יצעדו שמחים או לא כל כך שמחים,

לגנים ולבתי הספר מחופשים,

ולי בא לשאול אתכם -

למי יש אחריות על השמחה שלהם?

האם זה בשליטתנו שיהיו שמחים בפורים?

(זהירות ספויילר, השליטה שלנו על השמחה שלהם, בכלל בחיים, היא פיקציה).

אז הורים יקרים,

של מי החג הזה בעצם?

בשביל מי הוא?

ובמי פה מדובר?

בי או בילד שלי?

אז קודם כל, אני מניחה שכבר קראתם את כל הטיפים והעצות לפורים,

אבל היום אני רוצה לדבר איתכם על משהו קצת שונה -

על מי אתם רוצים להיות שם בעבורם ביום חג הפורים?!

כשהילד שלכם יקום בבוקר,

וייתכן מאוד, ויש סיכוי קטן (או בעצם לא כל כך קטן)

שהוא פשוט לא ירצה ללבוש את התחפושת שהזמנתם לו חודשיים שלמים מראש!

או אם אתם מאלה - אז זו שעבדתם ועמלתם עליה,

זו ששאלתם עליה בוואטסאפ השכונתי ובפייסבוק הקהילתי...

"למי יש מכנס אדום וגופיה צמודה צהובה עם נוצה?!"

ותפרתם

והכנתם

והשקעתם

ואולי גם לא ישנתם לילה או שניים,

ופתאום, כן כן, זה קורה!

החמודי שלכם בבוקר אומר –

לא, אני לא רוצה להתחפש.

כי מי ייכנס עם התחפושת לגן/לבית הספר? איך הוא ירגיש בתוכה?

האם הוא יהיה נינוח בה?

איך הוא ילך עמה?

בביטחון ובתחושה טובה?

בואו תנסו להבין את הילד שלכם.

תנסו לרגע להבין מה הוא חושב על זה,

ולא מה הייתה הציפייה שלכם, עליו תשימו את הפוקוס. איך הוא רואה את חג הפורים שלו מהעיניים שלו?

איך הוא מרגיש כרגע? איך הוא קם באותו הבוקר? ואם זה לא כל כך בא לו, ואתם רואים שזה פשוט לא בשבילו לצאת מחופש, אז מי אתם רוצים להיות שם בשבילו?!

האם - הורה שמעביר את המסר ש-"ציפיתי ממך ועכשיו אתה מאכזב"? או - הורה שמעביר את המסר ש-"השקעתי כל כך ועכשיו ככה אתה עושה לי דווקא"? וזו הבנה חשובה.

החמוד הזה שלכם, הוא לא עושה את זה נגדכם.

הוא עושה את זה בעדו! הוא לא עושה את זה כדי לבאס אתכם,

הוא עושה את זה כדי להרגיש טוב עם עצמו. הבנתם?

אז מי תרצו להיות שם בשבילו?

הורה שמעודד, שמכיל, שאמפתי למה שהילד שלו מרגיש,

שרואה אותו ויכול גם לשתף אותו בחוויה אישית על ידי כלי השיתוף ההורי:

"חמוד, אני רואה שלא כל כך בא לך להתחפש היום....אני יכולה להבין אותך,

אתה יודע שגם כשאני הייתי ילד/ה לא תמיד התחשק לי להתחפש?".

יש בזה מסר מאוד מרגיע ומנרמל.

קודם כל אמא/ אבא מבינים אותי, ואולי אפילו פעם הרגישו בדיוק כמוני.

ולא פחות חשוב,

אני עדיין כילד אהוב ומוערך - גם כשאני לא הולך מחופש. ואם הילד ירצה ללכת מחופש?

אחלה! מה טוב.

וגם שם, מי ארצה להיות שם בשבילו?

הורה שמעודד ומקדם את הבחירה של הילד שלי.

אז אני מזמינה אתכם לעצור לרגע ולחשוב.

מה זה מאפשר לילד שלכם להבין על הבית שלכם?

הרבה מאוד!. הילד שלכם אומר לעצמו -

בבית שלי מותר לי להיות לא מושלם.

בבית שלנו לא מושלמים.

בבית שלי לא רק אם עומד בציפייה של ההורים שלי ארגיש שייך ואהיה מוערך.

לא!, בבית שלי אין תנאי צר לחוש שייך ("רק אם.....אז....").

בנוסף, הילד שלכם יחוש שהוא אדם בפני עצמי,

"גם הקול שלי נחשב בבית, מתחשבים בי ובבחירות שלי, מכבדים את הדעה והרצון שלי".

"אני בעצם מרגיש אהוב ושרואים אותי".

וזו תחושה משמעותית לילד –

התחושה שרואים אותי,

גם בפורים,

גם אם לא בא לי היום להתחפש.

המסר הוא – בבית שלי אוהבים אותי לא משנה מה, אין תנאים. זה משהו שהייתי שמחה שילך איתכם בראש לקראת יום התחפושות.

אתם מההורים שמאוד אוהבים את פורים ואתם כבר מתכוננים ונערכים חודש שלם?

אז תזכירו לעצמכם - במי מדובר פה בעצם?

ומי חשוב שירגיש טוב עם הבחירה שלו?.

חשוב שלא תקלקלו את היחסים עם הילד רק בגלל תחפושת.

היחסים הטובים - הם המטרה!.

---

טיפ - MOM.IS & DAD.IS :

ועכשיו קצת טיפים להורים לילדים קטנים:

• בפורים (כמו תמיד בעצם), שווה לעשות עם הילדים הכנה מראש/

• נרצה לתווך להם את המציאות, כתלות בגיל הילדים כמובן.

• נספר להם מראש מה הולך להיות בגן ששונה מיום רגיל, אולי הם לא יזהו חברים ופרצופים כי הם יהיו מחופשים, גם הצוות יהיה מחופש.

• נכין אותם מראש למוזיקה, לקולות ולרעשים נוספים.

• נוכל לשאול את הילד מה ירצה לקחת איתו עוד לגן כדי שירגיש בנח ובמיטבו? (בגדי החלפה אולי).

• לשאול אותו ביחד מה יקרה אם תרצה להחליף בגדים? מה יקרה אם לא תרגיש בנח עם התחפושת?

• לתרגל איתו מצבים מראש בכדי שיוכל להתמודד בנוחות ולבחור בכל עת איך לנהוג כשלא נהיה עמו.

• נבהיר כי הוא יוכל לשמוח בגן ובפורים ולהנות כמו שהוא, בלי תלות בתחפושת או לא תחפושת.

ולילדים הקטנים והגדולים כאחד-משלוחי המנות:

• כולנו זוכרים את עצמנו כילדים מתאכזבים לפעמים ממשלוחי המנות. חג הפורים יכול להיות לעיתים חג עם שמחה גדולה אך לעיתים עם אכזבה קטנה/גדולה. להכין את הילדים לכך.

• לילדים שמאוד אוהבים להשקיע ולתת אבל לא תמיד מקבלים חזרה באותה המידה מחבריהם - זה המקום לעשות איתם הכנה מראש לתווך להם את המציאות.

• לעשות עמם תיאום ציפיות - מה יכול לקרות ואיך יתמודדו. לשאול מה אתה חושב שיכול לקרות? ואיך תתמודד? ואיך תרגיש?

• בואו נכין אותם לחיים ונספר להם שלפעמים אנחנו מאוד משקיעים ולפעמים גם מתאכזבים. זו הכנה מאוד מציאותית לחיים.

אין מושלם אבל אנחנו פה בסוף יום לשמוע איך היה להם חג הפורים ואיך הם מרגישים,

כי כמו שאמרתי, השמחה היא שלהם,

IT'S NOT ABOUT YOU

ואנחנו רק יכולים ללוות אותם בדרך,

בדרך לגן, בדרך לבית הספר ולחיים עצמם.

דפנה יודפת,

מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים,

מוסמכת מכון אדלר.