חיפוש
  • דפנה יודפת, מדריכת הורים

להיות אמא ואימהות - זה סיפור של זהות חברתית

רבות מהנשים שאנחנו מכירות ושסביבנו

הן אימהות או אימהות שבדרך.

כולן הן בנות לאימהות.

אימהות היא התנסות אישית ורגשית,

אך זהות אימהית, אם חשבתם על זה פעם, היא גם הבניה חברתית.


אימהות - כחלק מזהות חברתית?

באימהות יש זהות חברתית שכולנו כנשים וכאימהות חולקות את הזהות ושותפות לה,

זה לא משנה באיזה גיל ומאיזו אוכלוסיה,

דעה, עמדה אנחנו נמצאות.

הזהות החברתית – להיות אמא,

גורמת לנו להזדהות עם הקבוצה שלנו,

להבין מהם המסרים החברתיים המצופים מאיתנו

ומציבה לנו נורמות לאימהות –

שחוזרות, מעצבות ומבנות אותנו כאימהות.


אהבת אם - מולד או נרכש?

אהבת אם, אותו קשר מולד ונטול סייגים בין אם לילדיה,

היא אחת המוסכמות המקובלות ביותר בתרבות האנושית.

יש דימויים רבים לאימהות.

מה לא נאמר, הושר, נכתב או צויר על אימהות.

אלו דימויים שסובבים אותנו,

מוזנים ומעוצבים על ידינו כחברה,

והללו חוזרים ומעצבים אותנו.


כל תמונה של אם ותינוק מעלה מיד דימויי עולל מפויס ומחויך

המתפנק בחיק אימו,

מניח את ראשו על חזה בנינוחות ופינוק,

והאם, על פניה מתפשט מבע חולמני ומאושר.

אה לא?! אצלכן זה לא ככה?!


אהבת אם הרי מתוארת לרוב במושגים של אינסטינקטיביות, יצר וטבעיות.
אליזבת באדינטר, סופרת, פילוסופית והיסטוריונית פמניסטית שאלה,
האומנם?!

תולדותיה של אהבת אם

בספרה המרתק -

"וגם אהבה: תולדותיה של אהבת אם מן המאה ה-17 ועד המאה ה-20"

היא יוצאת במחקר נגד תפיסה זו של אהבת אם כיצר מולד,

ומבקשת לשחרר נשים מהמיתוס הוורדרד,

חסר הבסיס הביולוגי, לטענתה.


אנקדוטה קטנה -

אתם לא תאמינו,

אבל יום אחד ישבתי עם בעלי לקפה בצהריים השמשיים של תל אביב,

פתאום,

בזווית העין

אני קולטת את הספר הזה על המדף בבית הקפה.

הספר הינו ספר מחקרי וקרוב מאוד לליבי,

ושאין להשיגו באף חנות!!!

שהבנתי שגיליתי אוצר,

שכנעתי את בעלי לבקשו מבעל המסעדה,

אני אשלם מה שצריך,

רק שיהיה סוף כל סוף שלי.

לאחר דין ודברים התקבלה ההסכמה.

אליזבת באדינטר, את שלי,

סוף כל סוף הספר שלך - שלי!.



ובחזרה לנושא של אהבת אם ❤

אנחנו נוטים לחשוב כי התנהגות אימהית טבועה באישה באשר היא אישה

ללא קשר למקום,

לזמן

ולתרבות.


אהבת אם היא לכאורה נתון טראנס היסטורי קבוע.

אך הצצה לתקופה שהתרחשה כהרף עין היסטורי,

כמו צרפת של המאה -17 לדוגמא,

מעלה תמונה אחרת.

רק העניות ביותר,

הללו שלא יכלו להנות מהמותרות ולשלם למינקת,

היניקו וגדילו את ילדיהן - בעצמן.


אהבת אם - נתון טראנס היסטורי? אז זהו, שלא!

נכון מוזר לחשוב על זה במונחים שלנו היום?

אז מה אנחנו יכולים להבין?

אנחנו רואים,

כי אהבת אם לא נתפסה כערך חברתי ומוסרי שהינו בעל חשיבות מיוחדת.

נשות האצולה התהוללו וחיו חיי חברה עשירים

כך, שלא היה להן זמן לטפל בתינוק.

לכן, זהות האימהות הטבעית לא נולדה שם.

היא נולדה בסוף המאה ה-18 אחרי שיעורי מוות גבוה של ילודים,

לטענתה של בדינטר.

המלכים,

שרצו לצלוח בכיבושים וחשקו בעוד חיילים

החלו לעסוק בדמוגרפיה.

כך, החלה מגמה של הפצת פרסומים הממליצים בפני אימהות -

לטפל בילדיהן, ובעצמן.

לפני שלושים שנה גם הפילוסופית סימון דה בובואר העמידה בסימן שאלה את עצם קיומו של היצר האימהי.

אבל זה כבר דיון נוסף.

מרתק נכון?!


Dad.Is.Tip & Mom.Is.Tip

מזמינה אתכם/ן לחשוב על הדברים:

1. מה החברה שבה אנחנו חיים מעצבת בהורות שלנו?

2. איך החברה מעצבת את התפקיד ההורי שלנו?

3. כמה יש לה חלק?

4. וכמובן - מהי הבחירה שלנו?


מזמינה אתכם לעצב לכם את התפקיד ההורי שלכם -

לפי הערכים החשובים לכם,

וזו עבודות המודעות ההורית החשובה ביותר...


שמחתי לעורר מחשבות,

שלכם,

דפנה יודפת,

מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים,

מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

0504082212


#DadIsTip

#MomIsTip

#הורותעכשיו


1 צפיות

בואו נדבר

 לקביעת פגישה, לשיחת הכרות, לייעוץ נקודתי, לקבלת מידע נוסף, תשאירו פרטים ואשמח להכיר אתכם

© כל הזכויות שמורות לדפנה יודפת, מדריכת הורים מוסמכת 2019  

  • Facebook - Black Circle
  • Instagram - Black Circle